Kernerman Dictionary News Number 12 July 2004

מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
דורון רובינשטיין


This English version of this article: http://kdictionaries.com/kdn/kdn12-3-7.html.


ייסוד האקדמיה והקמת מפעל המילון ההיסטורי

מאמר זה נועד להציג בפני הקוראים את מפעל המחקר המרכזי של האקדמיה ללשון העברית, הוא מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית.

 

האקדמיה ללשון העברית הוקמה מכוח "חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953", שחוקקה הכנסת ביום ט"ז באלול תשי"ג, 27 באוגוסט 1953. האקדמיה החליפה את המוסד שקדם לה, "ועד הלשון העברית". ישיבתה הראשונה של מליאת האקדמיה הייתה ביום י"ט בכסלו תשי"ד, 16 בנובמבר 1953, כשלושה חודשים לאחר קבלת החוק. נשיאה הראשון היה נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר, תרמ"ז-תשל"ד [1886-1973], נשיא האקדמיה מיום ייסודה ועד מותו). נשיאיה הבאים היו פרופ' זאב-בן-חיים (נולד בשנת תרס"ח [1907], נשיא בשנים תשל"ד-תשמ"א [1973-1981]) ופרופ' יהושע בלאו (נולד בשנת תרע"ט [1919], נשיא בשנים תשמ"א-תשנ"ג [1981-1993]). נשיאה הנוכחי של האקדמיה, החל בשנת תשנ"ג (1993), הוא פרופ' משה בר-אשר (נולד בשנת תרצ"ט [1939]).

 

כשנה לאחר הקמתה, ביום כ"ה בכסלו תשט"ו, 20 בדצמבר 1954, אישרה מליאת האקדמיה בישיבתה השמינית הסכם בין האקדמיה ללשון העברית למוסד ביאליק של הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ובו הוסכם 'להוציא לאור מילון היסטורי של הלשון העברית, שיכיל את אוצר המלים העבריות והוראותיהן בהתפתחות ההיסטוריה, מקדמת הימים ועד לדורנו. מילון זה ייקרא "המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית"' (זיכרונות האקדמיה ללשון העברית א-ב [תשי"ד-תשט"ו], עמ' 45). בישיבתה הבאה, ביום ח' באדר תשט"ו, 2 במרס 1955, בחרה מליאת האקדמיה את מועצת מערכת המילון. אולם חלפו עוד כארבע שנים בטרם נקבעה דמותו.

 

מייסדו ועורכו הראשון של המילון היה פרופ' זאב בן-חיים. הוא שימש כעורך עד לפרישתו בשנת תשנ"ב (1992). אז נבחר לַתפקיד עורכו הנוכחי של המילון, פרופ' אברהם טל (נולד בשנת תרצ"א [1931]).

 

במחצית הראשונה של שנת תשי"ח (סוף 1957-תחילת 1958) שהה בן-חיים באירופה לצורכי עבודתו המדעית. את שהותו שם ניצל בן-חיים בין השאר לסיור וללימוד של מפעלי מילונים היסטוריים ברחבי היבשת, ובסדרת ישיבות של מועצת מערכת המילון ההיסטורי, שהיו במהלך חודש סיוון תשי"ח (מאי-יוני 1958), הוא סיפר על ממצאיו והציע את תכניתו לארגון מלאכת ההכנה של המילון ההיסטורי (זיכרונות האקדמיה ללשון העברית ה [תשי"ח], עמ' 62). בן-חיים הציע להשתית את עבודת המילון מתחילתה על השימוש במחשבים, רעיון מהפכני באותם ימים.

 

ביום כ"ב בטבת תשי"ט, 2 בינואר 1959, קיבלה מועצת מערכת המילון ההיסטורי את הצעתו של בן-חיים "להחליט על <הכנת> מילון היסטורי אחד, המבריח את כל התקופות <של הלשון העברית>" (לשוננו כג [תשי"ט], עמ' 118, וכן זיכרונות האקדמיה ללשון העברית ו [תשי"ט], עמ' 87). מילון זה "עשוי להיות יסוד מצוין להכנת מילונים מיוחדים לתקופות בזמן מאוחר יותר, ולא בכדי התפתחה העבודה במילונות האנגלית בדרך זו" (לשוננו כג, שם).

 

החלטה זו קבעה את דמותו של המפעל מיום זה ואילך, וכעבור חודשים ספורים, בניסן תשי"ט (אפריל-מאי 1959), הוחל בראשותו של בן-חיים בעבודת ההכנה למילון על פי אותה התכנית (זיכרונות ו, שם).



מפעל המילון ההיסטורי מבעד לאספקלריית פרסומיו:

מספר המקורות לספרות העתיקה ועד לתקליטור "מאגרים"

פרסומיו של מפעל המילון ההיסטורי מהווים אספקלריה טובה ונוחה לתיאור תולדותיו: כל אחד מן הפרסומים היווה תחנת ביניים בדרכו של המפעל, וכל אחד מהם שיקף את הישגיו עד ליום פרסומו. בפרק זה נסקור את תולדות המפעל דרך פרסומיו, שהם בעיקרם פרסומי המדור לספרות העתיקה. פרסום חשוב נוסף - המחברת לדוגמה של השורש ער"ב - יידון בסוף המאמר.

 

ראשיתו של המפעל הוקדשה לחיפוש דרכו הנכונה בתוך אותה המסגרת שקבע בן-חיים. במה דברים אמורים? על מפעל המילון ההיסטורי היה לפעול שתי פעולות בטרם יוחל בכתיבת המילון: האחת - הכנת היסודות למילון וקביעת היקפו, והשנייה - כינוס העדים, כינוס הטקסטים שמהם תובאנה העדויות שעליהן יושתת המילון.

 

הכנת היסודות למילון קביעת שיטת העבודה המדויקת וקביעת מבנה המאגרים ארכה שנים אחדות. ותוצאותיה בשלביה השונים נראו בשתי היצירות הראשונות שמפעל המילון ההיסטורי פרסם את עיבודן: ברייתא דמלאכת המשכן ומגילת אחימעץ, וראו על כך בהמשך הדברים.

 

כינוס העדים למילון הגיע לסיכומו הראשון בשנת תשכ"ג (1963), עם פרסום "ספר המקורות" ליצירות ש"למן חתימת המקרא ועד מוצאי תקופת הגאונים" (מהדורה שנייה של הספר יצאה לאור בשנת תש"ל [1970]). ביסוד הספר עמדה הכוונה לעבד במפעל המילון ההיסטורי את כל היצירות העבריות בנות התקופה, המוכרות לנו. בספר הובאה רשימה כרונולוגית של היצירות המועמדות לעיבוד במסגרת המילון תוך ציון סוגתהּ הספרותית של כל אחת מהן: כתובות, תעודות מדבר יהודה, ספרות התלמוד והמדרש ועוד. ברשימה נפרדת הובאו נתונים נוספים על כל יצירה: רשימת ה"מסירות", כלומר כתבי היד הטובים של אותה יצירה, רשימת הדפוסים החשובים שלה, רשימת מאמרים חשובים העוסקים בה ועוד. לימים רוכזו נתונים אלה ב"כרטיסי היצירה" שבמאגרי האקדמיה. כל יצירה במאגרים, ללא יוצאת מן הכלל, יש לה כרטיס יצירה, וכל כרטיס יצירה כולל את כל נתוני המסגרת של אותה יצירה כפי שהובאו בספר המקורות, ועוד.

 

המבוא לספר המקורות שימש לזאב בן-חיים בימה להעלאת כמה מבעיות המפעל, ושתי בעיות בראשן: בעיית הכרונולוגיה ובעיית מבחר כתבי היד.

 

בעיית הכרונולוגיה עניינה הוא הפרש הזמנים שבין היצירה לכתבי היד שבהם היא נמסרה. מסירת הַמִּשְׁנָה יכולה להיות דוגמה טובה לבעיה זו: המשנה נחתמה במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, אולם זמנו של כתב היד הטוב ביותר שלה, כתב יד קויפמן, הוא המאה השתים עשרה לספירה, כלומר כמעט אלף שנה מאוחר יותר! בכל קביעה כלשהי על לשון המשנה (ועל לשונה של כל יצירה אחרת דוגמתה) חייב החוקר להביא בחשבון את הרווח הגדול מאוד שבין המשנה וזמנה לבין כתב יד קויפמן וזמנו.

 

הבעיה השנייה עניינה הוא קביעת מבחר כתבי היד שינוצלו לצורכי המילון. המפעל לא ביקש לנצל ניצול מלא את כל כתבי היד של כל יצירה נתונה. תחת זאת הוא ביקש לנצל כתבי יד שעמדו בכמה אמות מידה נבחרות, וזאת העיקרית שבהן: רק כתבי היד הקדומים ביותר של היצירה נוצלו לצורכי המילון. כתב יד אחד מבין אלה נבחר לשמש "מסירת היסוד" של היצירה, כתב היד שעל פיו הותקן נוסח היצירה במאגרי האקדמיה.

 

במקביל להשלמת ספר המקורות נעשו כבר הניסיונות הראשונים לעבד יצירות שלמות במחשב. בשנת תשכ"א (1961), לקראת הקונגרס העולמי השלישי למדעי היהדות, יצאה לאור החוברת 'דוגמאות לקונקורדנציה ולאוספי מלים של "ברייתא דמלאכת המשכן" - ניסיון של אוטומאציה בחקר העברית במכונות IBM'. החוברת מציגה ניסיון ראשון לעיבוד טקסט עברי באמצעות מחשב, אולם לא דרך העיבוד המוצגת בה היא הדרך שאותה אימץ המפעל בסופו של דבר.

כעבור ארבע שנים, בשנת תשכ"ה (1965), לקראת הקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות, יצאה לאור החוברת 'מגילת אחימעץ מעובדת ומוגשת כחומר למילון'. מערכת המילון ביקשה להראות בה את דרכה בהכנת החומר למילון ההיסטורי באמצעות המחשב והאמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה אז - החל בהתקנתו של המקור וכלה בהעמדת הקונקורדנצייה שלו. חוברת זו כבר מציגה את דרכו של המילון, כפי שעתידה הייתה להינקט בשינויים מעטים כמעט עד ימינו שלנו.

 

דרך זו תוארה תיאור מלא בחוברת "המפעל ודרכי עשייתו", שיצאה לאור בשנת תשכ"ט (1969), לקראת הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות. מהדורה מוקדמת יותר של הדרך תוארה כבר בספר המקורות, עמ' 232-235 (והדברים נדפסו שנית בלשוננו כז-כח [תשכ"ד], עמ' 171-175).

 

חשוב להדגיש כאן תכונה אחת של הקונקורדנצייה: מִבְנֶהָ ומערכת הקודים שלה מאפשרים טיפול אחיד בטקסטים מכל רובדי הלשון העברית: לשון המקרא, לשון חז"ל, לשון ימי-הביניים ולשון ימינו. עצם קיומה של אפשרות זו האפשרות לטפל במערכת אחת בטקסטים מכל רובדי הלשון הוא המחשה מרשימה לאחדותה ההיסטורית של המורפולוגיה העברית: למרות כל ההבדלים הרבים! בין רבדיה ההיסטוריים של הלשון, הרי כולם כאחד וכל אחד ואחד מהם בפני עצמו מייצגים את פניה של לשון אחת, היא הלשון העברית.

 

שמונה שנים לאחר הופעת "מגילת אחימעץ", בשנת תשל"ג (1973), יצא לאור "ספר בן-סירא - המקור, קונקורדנציה וניתוח אוצר המילים". בספר נדפסו המקור העברי של ספר בן-סירא על פי כתבי היד ששימשו את מפעל המילון ההיסטורי, הקונקורדנצייה לספר, כפי שהותקנה במפעל, וכן רשימות לקסיקולוגיות רבות: מפתח התיבות וערכיהן המילוניים, רשימת הערכים בסדר שכיחות יורד ועוד. כפי שציין זאב בן-חיים בדבריו בראש הספר, מערכת המילון ההיסטורי ביקשה "לתת לחיבור את הצורה הנהוגה של ספר מודפס בלא שיסודר החיבור באותיותיו בבית-דפוס. שכן סידור החיבור בדפוס וכל הכרוך בו עשויים לקפח את מעלת הדיוק והנאמנות לכתבי היד שהושגו בעמל רב בעבודת המחשב. [...] צורת הדפסה זו היא אולי הניסיון הראשון שנעשה בספר עברי מורכב מאוד בעריכתו ובמבחר אותיותיו וסימניו, ואנו מקווים כי תניח את דעת הקורא" (עמ' ז-ח).

 

שני הפרסומים הבאים של מקורות המילון ההיסטורי והקונקורדנציות שלהם כבר לא נדפסו על נייר:

בשנת תשמ"ח (1988) יצא לאור על גבי דפי זיעור חלק ממאגרי המילון ההיסטורי: "חומרים למילון סדרה א מן 200 לפה"ס עד 300 לספירה". דפי זיעור אלה היו ערוכים במתכונת דומה למתכונת מהדורת ספר בן-סירא מתשל"ג.

בשנת תשנ"ח (1998) יצא לאור תקליטור "מאגרים", ובו מאגרי המילון ההיסטורי לתקופה שמן המאה השנייה לפני הספירה ועד לרבע הראשון של המאה החמישית לספירה. מהדורה שנייה של התקליטור יצאה לאור בשנת תשס"א (2001), ובה הורחב המאגר ונכללו בו טקסטים שעד למחצית הראשונה של המאה האחת עשרה לספירה.

 

 

המדור לספרות החדשה והמדור לספרות ימי הביניים

עד שנת תשכ"ט (1969) התמקדה פעילותו של מפעל המילון ההיסטורי בספרות העתיקה. באותה שנה הוקם המדור לספרות החדשה. המדור נועד לעבד יצירות ספרות מן השנים 1750-1947. שני אירועים תוחמים את התקופה הזאת, בת מאתיים השנים: תחילתה נקבעה בעשור השישי של המאה השמונה עשרה, עם יציאתו לאור של כתב העת "קהלת מוסר" (בעריכתו של משה מנדלסון), ממבשריה של תנועת ההשכלה באירופה, וסיומה נקבע בשנת תש"ז (1947), לפני הקמתה של מדינת ישראל. תאריך זה, המרוחק מאתנו כמה עשרות שנים, נותן פרספקטיבה לשם בחינה טובה יותר של מצב הלשון באותה התקופה.

 

שני נתונים היסטוריים עומדים ביסוד עבודתו של המדור לספרות החדשה: האחד ריבוי המקורות העבריים בתקופה הנדונה, והשני היותו של הספר (או כתב העת) המודפס הכלי המרכזי להפצת חיבורי התקופה.

 

לפיכך החליטה מערכת המילון שתי החלטות שהבדילו בין עבודת המדור לספרות החדשה לעבודת המדור לספרות העתיקה: האחת לעבד רק מבחר מן היצירות בנות התקופה, ולא את כולן, והשנייה לעבד כל מקור על פי פרסומו הראשון (לעתים היחיד) בדפוס. מכלל ההחלטה הראשונה הוצאו שלושה סופרים גדולים, שהוחלט לעבד את כלל יצירותיהם: מנדלי מוכר ספרים, חיים נחמן ביאליק ושמואל יוסף עגנון. ההחלטה השנייה פירושה המעשי הוא שיש למצוא את מקום פרסומו הראשון, דרך משל, של כל סיפור ממאות סיפוריו של עגנון, של כל מאמר ממאמריו של אחד-העם ושל כל שיר משיריו של ביאליק - ולאתר את כתב העת או את הספר שבו נדפס.

 

בשנת תשל"ז (1977) יצאה לאור המחברת הראשונה של ספר המקורות "לתקופה שמן 1750 ואילך" "מבחר חיבורים מן הספרות היפה בעברית (1860-1920)".

 

בשנת תש"ס (שלהי 1999) הוקם המדור לספרות ימי הביניים, האמור לעסוק בספרות בת התקופה של 750 השנים שבין 1000 ל-1750 לספירת הנוצרים. כיום עוסק המדור בעיקר בספרות הגאונים.

 

 

סיכום ביניים

עד היום (ניסן תשס"ד, אפריל 2004) הוזנו למאגרי מפעל המילון ההיסטורי כ-3,500 יצירות בנות היקף שבין מילים בודדות (כתובות ומטבעות עתיקות) לעשרות אלפים ומאות אלפים של מילים (המשנה והתוספתא, ספרים מן המאות השמונה עשרה והתשע עשרה). סך כל המילים ביצירות אלה - כ-18,500,000; לכ-8,500,000 מתוכן נרשמו ערכים מילוניים.

 

בימים אלה מפתח מדור המחשוב של האקדמיה תכנה חדשה בעבור מפעל המילון ההיסטורי, ושלושת מדורי המפעל עוברים בהדרגה להשתמש בה. המעבר לשימוש בתכנה החדשה מלווה מהפכה של ממש במבנה מאגרי המילון, והוא מחייב עבודת עדכון מקיפה של מאגרים אלה. עבודת עדכון מאגרי הספרות העתיקה הושלמה למעשה, והיא היוותה את הבסיס לעבודת העדכון במדור לספרות החדשה, המתבצעת ממש בימים אלה.

 

לעבודה זו פנים אחדות, ואלה העיקריות שבהן: השלמת ניקוד ערכי המילון, שמטעמי חיסכון לא נוקדו קודם לכן ניקוד מלא (ציון שני סימני הניקוד הראשונים בכל מילה די היה בו כדי להבחין כמעט בין כל המילים ההומוגרפיות בשפה); קביעת ניקוד תקני לאותם ערכים, שמסיבות שונות נקבע ניקודם שלא על פי תקן העברית כיום; שיוך ערכי המילון לשורשיהם. אם לא נקבע שורשה של מילה, היא משויכת לצורת נבחרת אחרת - ה"נֶטַע".

 

 

צורתו של המילון ההיסטורי:

השורש ער"ב - מחברת לדוגמה והרהור על העתיד

דברינו עד כה עסקו בתיאור עבודת מפעל המילון ההיסטורי, בתיאור ספרי מקורותיו ובתיאור מאגריו. אולם מה תהא צורתו של המילון עצמו?

 

בשנת תשמ"ב (1982) ניסתה מערכת המילון להשיב על שאלה זו והוציאה לאור במסגרת כתב העת לשוננו) מחברת לדוגמה, ובה עיבוד מילוני מלא של שורש אחד בשפה העברית השורש ער"ב (= לשוננו מו, חוברת ג-ד, עמ' 165-267). השורש ער"ב נבחר לשמש דוגמה בשל הקשיים הרבים שהוא מציב בפני המילונאי בקביעת ענפי משמעויותיו, אם בשל הומונימיה אם בשל פוליסמיה. זאב בן-חיים, שערך את החוברת, ביקש להציג בה את רציפות השימוש במילים שנגזרו מן השורש ער"ב, ועל כן הביא בה מובאות לא רק ממאגרי המילון - מאגר הספרות העתיקה ומאגר הספרות החדשה - אלא גם מיצירות בנות תקופות לשון אחרות שטרם עובדו במפעל המילון ההיסטורי.

 

אולם חוברת זו נכתבה ונדפסה כאשר המחשב האישי ורשתות המידע דוגמת האינטרנט היו עדיין בחיתוליהם. ההתפתחות העצומה שחלה בטכנולוגיית המידע בשנים האחרונות תובעת מן המפעל להסתגל אליה בהתמדה, וכמובן תהיה לה השפעה על עיצוב המילון. עם זאת, עבודת התשתית שנעשתה, נעשית ותיעשה במפעל, תהיה בסיס איתן לחיבורו של "המילון ההיסטורי ללשון העברית", תהא צורתו הסופית אשר תהא.


K Dictionaries Ltd
10 Nahum Street, Tel Aviv 63503 Israel
tel: 972-3-5468102 fax: 972-3-5468103
kd@kdictionaries.com